כיצד מתצבע דירוג חברות?

מגפת הקורונה האחרונה הראתה לנו עד כמה המשק הישראלי תלוי לא מעט בחברות הגדולות כאן, חלק מהן הצליחו בזמן הקורונה ליצור כל מיני פתרונות ולהמשיך להוות כוח רציני בשוק וחלק מצאו עצמן בירידה על מנת לחזור לעליה, וכמו בכל שנה ישנם חברות אשר מצליחות להפוך לרווחיות יותר, רוחיות פחות ובכך למצוא את עצמן בראש החברות בסקטור שלה או בראש החברות בכלל. אבל איך בידיוק עובד דירוג חברות כזה? על מה הוא נשען וכמה מדדים צריך בשביל למדוד חברה אחת? את כל התשובות לשאלות האלו תוכלו למצוא במאמר הבא.

מדדים סקטוריאלים

כחלק מהליך הדירוג של החברות השונות, ישנם לא מעט מדדים הקשורים אל הסקטור של אותה חברה. כך למשל אם נדרג חברות להתחדשות עירונית, נוכל למצוא חברות המדורגות לא רק על פי כמות הרווח הנקי של אותה שנה, אלא גם על פי כמות הפרויקטים שלקחה וגם היכן היא לקחה אותם. וכאשר נדבר על חברות של עריכת דין, אנו נוכל למצוא דירוגים המתחשבים בערכאות חשובות, לקיחת תיקים "כבדים" ועוד פרמטרים המתקשרים למשפט. לכן חשוב לזכור כי מדדים אלו מנסים לא רק לחדד את ההבדלים שבין הסקטורים, אלא גם לעודד תחרות מקצועית ולא רק כלכלית.

דירוגים לכולם

אך מעבר לאותם מדדים סקטוריאלים שאפשר להישען ולהעריך את החברה מבחינה מקצועית וגם כספית, ישנם עוד מדדים אשר "סורקים" את כל החברות בכל התחומים. מדדים אלו מהווים גם כן חלק מניסיון לעודד תחרות, אך גם ניהול נכון, מעורבות קהילתית ועוד.

• דירוג מוסר תשלומים– כחלק מהדירוג הכוללני של החברות, נמדדים גם היכולת של החברה לעמוד בהלוואות שהיא לקחה ובשימוש האשראי שלה. ככל שתמצא חברה כבעלת מוסר תשלומים גבוה, כך הוא ישפיע על הדירוג הכללי ולהפך
• מדד רווחיות-חברה יכול להיות מאוד גדולה ובעלת נכסים רבים, אך האם היא גם מצליחה להיות ריווחית באותה השנה? ניחשתם נכון, גם מדד הרווחיות של החברה מהווה חלק מהמדרג הכללי שלה.
• מדד צמיחה-מדד זה משכלל לא רק את הצמיחה השנתית אל את הצמיחה לאורך זמן, ובכך מספק גם תמונת מצב, בין אם חיובית או לא בנוגע לצמיחה או הירידה של החברה ומשפיעה על המדד שלה
• מדד חברתי-חברה צריכה גם לדעת לתת בחזרה אל החברה ממנה היא צומחת, לכן מדד המעורבות של החברה בקהילה ושל עובדיה, משפיע גם כן על מדרג החברה.