לא רוצה לשחות בסחי ברשתות

כמובן שיש לי דעה, כמובן שבחרתי צד שאני מעדיפה על הצד השני שבמפה הפוליטית. מאז שנתנה לי זכות ההצבעה, הצבעתי בכל הבחירות. עשיתי זאת בחרדת קודש וביראה, האמנתי שקולי משפיע, אפילו שכנעתי, לא אחת, אחרים להצביע גם אם ידעתי שהם מהצד השני של המפה. חשבתי, ואני עדיין חושבת, שלהשתתף בבחירות זו חובה לא פחות מאשר זכות.

מאידך, בהחלטה מושכלת קבעתי לעצמי לא להשתתף בכל הלכלוך שברשתות ובחוצות. אני גם נמנעת מלקרוא את כל המתלהמים שכותבים, מאיימים, מזהמים ברשתות. הכול נראה לי לא הגיוני, מדומיין. שני מחנות ניצים מאותו העם המוכנים להרוג זה את זה. שני מחנות הלוקים במחלת הנפרדות שהיא המחלה הכי קשה שהעם שלנו חלה בה, מחלה קשה מהאפידמיה ששטפה את העולם, מחלה שעלולה להביא לקיצנו בעולם.

שנאת חינם נשקפת מעיני הניצים, איבה של איש לאחיו. על מה? על כך שאני חושב שמתמודד X טוב ממתמודד Y?, כי הדעה שלי שונה מדעתך? כי X שכנע אותי יותר מY שהוא הרע במיעוטו? כי המצע של X מתאים יותר להשקפותיי? כי השקרים שלו נראים לי נוראים פחות? כי אני מאמינה שהוא טוב יותר מהשני לעם? על שונות בדעה ללכת עד הקצה, עד כדי פירוד בעם, ולא עלינו, להיסטוריה שחוזרת חלילה, שנאת חינם שמביאה להגליית העם ע"י אויב שמנצל את החולשה שהשנאה מובילה?

אז כן, החלטתי לא לתת יותר יד לשנאה הגואה בכל מערכת בחירות חדשה (ולצערנו "התברכנו" באין ספור מערכות לאחרונה). לראות את הרפש הנזרק לחלל, לא להגיב (למרות שזה לא קל). לא להגיב בעד X ולא נגד Y, לעמוד מהצד כלא רואה ורק לדבר בשבח אחדות העם. רק להיות בקו האמצע להתפלל ולבקש על אלה ועל אלה גם. להתפלל שכולם יפתחו עיניים ויראו את המשותף שנמצא מעל הנפרד. שגם אלה וגם אלה יבקשו את טובת כל העם ולא רק הסקטור שאליהם הם שייכים.

אז כן, אני החלטתי לא להשתייך לאף צד, לא כחברת מפלגה ולא בתמיכה ברשת או בכל צורה. ברור לי שזה נבלה וזה טרפה וכל מי שמתקרב פשוט מתלכלך מהרפש שהפוליטיקה נהייתה. רפש שמתפשט בעם שצריך להיות מוביל ודוגמא לחיבור ואחדות מעל הדעה השונה. כן להצביע, לממש את זכות הבחירה ולהכניס את המעטפה תוך תפילה שהמנהיג שייבחר יתעלה מעל ויפעל לטובת כלל העם.