קורונה מלמדת

חינוך זו לא מילה גסה. בחיים הכול מתחיל מחינוך, בעיקר לילדים. בעידן הקורונה, כל ההרגלים בתחומי החיים השתנו, בין היתר גם בחינוך. עיקר השינוי בדור החדש הוא משמעת והצבת גבולות אצל התלמידים. אצל ההורים, או בכל האנושות, רצונות גדלו, ועבודת סיפוק הרצונות היא קשה יותר, במיוחד בזמן הקורונה כאשר האפשרויות הצטמצמו. חוסר מילוי רצונות, מביא לתסכול, שמוביל לתופעות כמו דיכאון. מכאן הדרך קצרה להגיע לכדורים, שתיה וסמים. 

ילדים בבית לומדים מהר מההורים, מדוגמא אישית, איך למלא רצונות בצורה מהירה, ובלי התחשבות בסביבה. היום רואים, כמה קשה למורים לשלוט על השקט והמשמעת בכיתה, ברמה שקשה מאוד ללמד. חוסר מודעות של תלמידים לחשיבות החינוך והכנה לחיים, מביא למצב של חוסר אונים אצל המורים. העיקר בחינוך הוא לא ללמוד חומר מסוים, אלא ללמד ערכים, כישורי חיים, ואופן התייחסות לסביבה. מתן ערכים אלו, מתחיל מגיל צעיר אשר קריטי לכל החיים. החינוך גם נוגע להורים עצמם, אבל הרבה יותר קשה להגיע אליהם. אם הילדים יקבלו חינוך המתאים, זה יעבור גם להורים. חינוך דורש זמן רב בכדי ליצור הרגלים חדשים.

לתקשורת יש תפקיד חשוב בכל נושא חינוך והסברה. רוב התוכניות בטלוויזיה, מבוססות על עימותים, אלימות, להרוויח בכל מחיר, רייטינג וכולי. אף על פי, שהיינו מצפים מכלי התקשורת להסביר במקצועיות את החשיבות של יחסים בין אנשים בחברה. יחס של כבוד, הבנה, התחשבות ברגשות של הזולת. כשמסתכלים באופן כללי על החברה כיום, ניתן לראות שבדור הבא של הילדים, יהיו אנשים יותר אגואיסטים, וכל מה שיעניין אותם זה מילוי צרכי הפרט בלבד, ללא התחשבות בכלל.

בעידן הזה של קורונה, מורגש איך בעולם שלנו כולם קשורים ותלויים בכולם. על בסיס תלות ההדדית זו, החינוך צריך להתבסס על יחס טוב כלפי אחרים. אם כולם אוהבים את כולם, בהחלט אפשר להגיע לחברה מתוקנת, בעלת ערכים גבוהים, שבה יש מקום לכל אחד, וכולם יכולים להתפתח בהתאם לתכונות האישיות שלהם. הקורונה הביאה אותנו, למצב שגורם לנו לחשוב: מה חינוך הטוב והמתאים לילדים של היום ?

אם כל הגורמים בעלי השפעה על החברה יתאחדו ליישם תוכנית חינוך לעם, אז נוכל להגיד שהקורונה גרמה לנו לטוב.